.jpg)
איך כותבים מאמר לכתב עת מדעי בתחום הביו-רפואי?
מאמר זה מתאר בקצרה את חשיבותו של פרסום מאמר בכתב עת מדעי, הן לשדה המחקר, והן לחוקר עצמו. המאמר מתמקד באתגרי הכתיבה האופייניים לסוג כתיבה זה, הדורש מיומנות גבוהה בכתיבה ביו-רפואית. מטרת מאמר זה היא הצעת רעיונות ושיטות לכתיבה יעילה, שתוביל לפרסומו בכתבי עת מדעיים איכותיים.
כתיבת מאמר לכתב עת מדעי בתחום הביו-רפואי הינה השלב המסכם בכל פרויקט מחקר משמעותי, וקבלתו לפרסום מאפשרת לחוקרים להפיץ את תוצאות המחקר לקהל היעד אליו הם מעוניינים לפנות. עם זאת, כתבי עת טובים בתחום זה מתאפיינים ברמה גבוהה של דרישות ובכתיבה ברמת מורכבות גבוהה.
כל מאמר מסוג זה צריך להיות כתוב על פי כללים שונים, אשר חלקם משותפים לכלל המאמרים וחלקם נגזרים מנתונים שונים, כגון סוג המאמר (מחקר מקורי, מאמר סקירה, דיווח מקרה או סדרת מקרים, מכתב לעורך וכד'), כתב העת ותת-התחום הנידון (אפידמיולוגיה, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, פדיאטריה וכד'). כללים אלה מגדירים פרטים שונים במאמר, כמו מבנה המאמר, סגנונו, המונחים שבהם ניתן להשתמש ללא הסבר, הנתונים עליהם מחויב המחבר בדיווח, אופן הדיווח ואורך המאמר. מאמר לכתב עת מדעי בתחום הביו-רפואי נדרש לרוב גם להיות כתוב בצורה תמציתית מאוד, אך גם בהירה וללא השמטת פרטים חשובים.
הכתיבה חייבת להתאים לקהל היעד של כתב העת. לדוגמא, קהל היעד של מאמר לכתב עת מדעי מסוים עשוי להיות הומוגני מאוד (כגון גינקולוגים העוסקים בסרטן צוואר הרחם) ולכן ידרוש שליטה גבוהה מאוד בחומר הרקע והתנסחות מקצועית מאוד, ללא צורך לפרט קיצורים המקובלים בתחום או להסביר הנחות בסיסיות. לעומת זאת, קהל יעד של מאמר לכתב עת מדעי העוסק בחקר המוח עשוי להיות דווקא רב-תחומי (כגון פסיכולוגים, ביולוגים, בלשנים, אנשי מדעי המחשב, פיזיקאים, רופאים ואנשי רוח העוסקים באספקטים שונים של חקר המוח). לכן, כתיבה לכתב עת מסוג זה תחייב את המחברים להסביר שיטות עבודה ומושגים בסיסיים ולפרט את תהליך החשיבה שהנחה אותם במהלך המחקר. משימה זו אינה פשוטה כלל, בהתחשב בכך שלעיתים מדובר בסיכום עבודה מקורית וספרות רקע של מספר שנים.
לכל חלק במאמר קיים הסגנון המקובל לו והדברים שצריך ושניתן לכתוב בו. ההקדמה צריכה להציג את הנושא ואת הרקע למחקר בצורה מקיפה אך עניינית. פרק השיטות חייב לפרט את השיטות בהן נעשה שימוש ברמת הפירוט הנדרשת בתחום, ולהימנע ממידע לא רלוונטי או טריוויאלי. פרק התוצאות חייב לדווח על מהלך המחקר באמצעות הכללים המקובלים בתחום ובאופן אמין ומשכנע. על הנתונים להיות מוצגים באופן מילולי, גרפי או טבלאי בצורה בהירה לקהל היעד של כתב העת, ויש לדווח גם על נתונים שלא מוצגים. לבסוף, על הדיון להתבסס על הרקע, השיטות והתוצאות, ולהסביר מה מחדש המאמר הנוכחי, מהי משמעות התוצאות ולאן ניתן להמשיך. בנוסף, קיימים חלקים אחרים, מצומצמים יותר, אשר להם כללים משלהם, כגון כותרת המאמר, תקציר, מילות מפתח, תודות, גילוי נאות וביבליוגרפיה.
אחד המקורות החשובים לכללים המתייחסים למאמרים בכתבי עת מדעיים בתחום הביו-רפואי הינו הועידה הבינלאומית של עורכי כתבי העת הרפואיים (ICMJE). כללי הארגון מתעדכנים מפעם לפעם, ומפורסמים באופן שוטף באתר הארגון. קיימים גם מקורות אחרים המוגבלים לסוגי מחקרים מסוימים, כגון הצהרת STROBE הרלוונטית בעיקר למחקרים תצפיתיים או אפידמיולוגיים. לרוב המקורות האלו ניתן להגיע דרך Equator Network.
אחד השלבים הקריטיים בתהליך של כתיבת המאמר הינו בחירת כתב העת אליו המאמר ישלח. עקב ריבוי כתבי העת בתחום הביו-רפואי עומדים המחברים לפני בחירה קשה אשר מונעת משיקולים שונים. שיקולים אלה כוללים, בין השאר, את מדדי ההשפעה של כתב העת, התאמת המאמר לתחום בו עוסק כתב העת, מטרת המאמר וקהל היעד שאליו חשוב למחברים להגיע, התאמת סגנון המחקר והתיאוריה שעומדת מאחוריו לעמדות העורכים, הזמן שלוקח לכתב העת לתת תשובה לגבי המאמר והזמן שלוקח לפרסם אותו. אם ניתן, רצוי להתייעץ בשלב זה עם מומחים המכירים טוב את כתבי העת בתחום והינם בעלי נסיון פרסום בכתבי עת אלו.
לאחר כתיבת מאמר לכתב עת מדעי לפי כללי כתב העת, על המחברים לשלוח אותו, בדרך כלל דרך מערכת מקוונת ובצירוף תשובות למספר שאלות נוספות ומכתבים נלווים. המאמר יקרא ראשית על ידי אחד העורכים, אשר יחליט האם לדחות אותו על הסף או להעבירו לשלב הבא. כמעט בכל כתבי העת החשובים ישלח המאמר בשלב הבא ל"סקירת עמיתים": שניים או שלושה חוקרים בתחום הרלוונטי יקראו את המאמר ויתנו עליו חוות דעת והערות מפורטות באופן אנונימי. בהתאם, יחליט העורך האם לקבל את המאמר כפי שהוא, לבקש מהמחברים ביצוע שינויים קטנים או גדולים, או לדחות אותו.
רק לאחר קבלת החלטת העורך, תהליך שאורך לעיתים מספר חודשים מרגע שליחת המאמר, יוכלו המחברים לשלוח את המאמר לכתב עת מדעי אחר. כך, בגלל הזמן הרב הדרוש להכנתו לפרסום לכל כתב עת, ודחייה של המאמר על ידי מספר כתבי עת, מאמר עלול להתפרסם רק מספר שנים לאחר סיום המחקר, או לא להתפרסם כלל. לחילופין, מאמר המתפרסם בכתב עת יוקרתי, זמן סביר לאחר סיום הפרויקט, יזכה את בעליו בסיפוק רב ובהכרה, בזכות העבודה הרבה שהשקיעו בתכנון המחקר ובהרצתו. מאמר כזה מהווה סיום מוצלח לפרויקט מחקר, ומאפשר על פי רוב קידום מקצועי ואקדמי ותנאים נוחים יותר למחקר.
לסיכום, נדרשת מיומנות גבוהה בכתיבת מאמר בתחום הביו-רפואי אשר גם יזכה להתפרסם בכתבי עת איכותיים.
