.jpg)
איך לתכנן מחקר ביו-רפואי ולכתוב פרוטוקול מחקר עבורו?
המפתח העיקרי להצלחת פרויקט מחקר בתחום הביו-רפואי הינו תכנון מחקר מפורט ונכון, ולכן זהו ללא ספק השלב החשוב ביותר בתהליך המחקר. טעויות בתכנון המחקר יהיה קשה, ולעיתים אף בלתי אפשרי, לתקן בהמשך. טעויות כאלו יכולות להשפיע על היכולת להשיג מימון למחקר, לגייס נבדקים, להריץ את המחקר, לאסוף ולנתח את הנתונים בצורה נוחה ונאותה, ובמיוחד לאשר את המחקר כעבודה לתואר מתקדם ולפרסמו בכנסים ובכתבי עת ראויים.
כמו כן, על תכנון המחקר לעמוד בכללים מחייבים של נוהל GCP הבינלאומי, תקנות משרד הבריאות והכללים הפנימיים של הגוף במסגרתו הוא מבוצע. כללים אלו, העוסקים באתיקה ובמתודולוגיה, עוברים בשנים האחרונות בהדרגה תהליך של החמרה, ע"מ להבטיח את זכויות הנבדקים ואת איכות הנתונים במחקר.
בעת תכנון המחקר, יש לשים לב בין השאר לנקודות הבאות.
שאלת המחקר: שאלת מחקר עשויה לעסוק באספקטים שונים, כגון אטיולוגיה של מחלה מסוימת, מהלך המחלה ומאפייניה, שיטות אבחון של המחלה או טיפול בה. בעת חשיבה על שאלת המחקר יש לבדוק את הנקודות הבאות: האם שאלת המחקר מוגדרת היטב? האם היא רלוונטית וכיצד הספרות העכשווית מתייחסת אליה? מהי המשמעות היישומית והתיאורטית של מתן תשובה לשאלת המחקר? האם יש לכך משמעויות חברתיות, וכיצד הדבר תורם לציבור בישראל ובעולם? הגדרה טובה של שאלת המחקר היא השלב הראשון בתכנון המחקר, ורק אחר כך מומלץ לעבור לדון במרכיבים האחרים. עם זאת, תוך כדי המשך דיון יתכן והשאלה תוגדר מחדש עקב מגבלות מעשיות.
מטרות המחקר: כיצד תורם המחקר לקידום מטרות אלו והאם הן מטרות ראויות?
תבנית המחקר: מחקר ביו-רפואי צריך להיות מתאים לאחת מכמה תבניות מחקר בתחום זה. דוגמאות נפוצות לתבניות מחקר הינן מחקר קליני רנדומלי כפול-סמיות, מחקר קליני פתוח, מחקר מקרה ביקורת, מחקר עוקבה פרוספקטיבי, מחקר עוקבה רטרוספקטיבי (היסטורי), מחקר חתך ועוד. תבניות אלו הינן תוצאה של פיתוח מתמשך והסקת מסקנות של הקהילייה המדעית. כל תבנית נועדה לאפשר לענות על שאלות מחקר מסוימות, תוך כדי אופטימיזציה של פרמטרים שונים כגון עלות המחקר, משך המחקר ורגישות להטיות שונות. לכן, כלל לא מומלץ להמציא צורת מחקר חדשה, אלא יש להכיר את תבניות המחקר השונות הרלוונטיות לכל תחום מחקר ולבחור בזו המתאימה ביותר בתנאים הנתונים.
נבדקים: מהו גודל המדגם? נושא זה דורש חישוב מדויק המתבצע בדרך מקובלת, ע"פ מספר קריטריונים אותם יש לפרט. מהם הקריטריונים להכללה, אי-הכללה והוצאה של נבדקים מהמחקר? מהו שיעור ההיענות הצפוי בעת הגיוס? מהו שיעור הנשירה הצפוי בשלבי המחקר השונים? כמה נבדקים פוטנציאליים קיימים ומהן הדרכים להגיע אליהם?
כלי המחקר: מהם הכלים המחקריים בהם ייעשה שימוש (שאלונים, בדיקות מעבדה, מבדקים וכד')? כיצד פותחו, היכן נעשה בהם שימוש ומהן תכונותיהן הסטטיסטיות (למשל: תוקף, מהימנות, רגישות, סגוליות)? אילו מדדים ניתן להפיק מהם?
עיבוד מידע: כיצד יתבצעו השלבים השונים של טיפול במידע: איסוף, בדיקה, טיוב, ניתוח סטטיסטי?
מהן ההתפלגויות הצפויות למשתנים השונים, ובהתאם לכך - באילו ניתוחים סטטיסטיים יעשה שימוש? מהו תפקידם של המשתנים השונים בכל אחד מן הניתוחים?
בטיחות: במחקרים התערבותיים או המערבים אמצעים רפואיים (אמ"ר), מהם הסיכונים הבטיחותיים במחקר, ומהם ההליכים שיינקטו ע"מ לשמור על בטיחות הנבדקים? כיצד יטופלו תופעות לוואי או אירועים לא רצויים אצל הנבדקים, וכיצד דברים אלו ישפיעו על המשך המחקר?
אתיקה: האם המחקר מערב בעיות אתיות? אם כן – כיצד ימנעו או יפתרו בעיות אלו? האם ינתן טופס הסכמה מדעת, ואם כן – מאיזה סוג ומה יהיה תוכנו? בנושא זה קיימים כללים מחייבים של משרד הבריאות ותקן GCP. כיצד יאספו וישמרו נתוני המחקר באופן שישמור על סודיות רפואית ופרטיות הנבדקים?
מימון: כיצד ימומן המחקר, ובאיזה שלב נמצאים ההליכים להשגת המימון?
צוות המחקר: מיהם האנשים שיבצעו את המחקר (החוקר הראשי, חוקרי משנה, מתאם מחקר, עוזרי מחקר, סטודנטים, מראיינים, עובדי מעבדה, יועצים, שותפים חיצוניים וכד'), מהם הכשרתם ונסיונם בתחומי מחקר וקליניקה? כיצד, אם בכלל, הם יועסקו ויתוגמלו? האם צוות המחקר גדול ומיומן מספיק ע"מ להשלים את המחקר?
לוח זמנים: לוח הזמנים למחקר צריך להתאים לזמינות הצוות ולכוונותיו, למימון העומד לצורך המחקר ולתבנית המחקר. אם המחקר אמור להיות חלק מתואר אקדמי או עבודה אקדמית כלשהי, מסגרת זו מגבילה גם היא את משך המחקר.
כתיבת פרוטוקול מחקר: בשלב מסוים בתהליך תכנון המחקר יידרש החוקר להתחיל לכתוב את פרוטוקול המחקר. פרוטוקול המחקר הינו מסמך מפורט ומחייב המתאר את הרקע למחקר ואת שיטת הביצוע שלו. באופן טבעי, במהלך כתיבת פרוטוקול המחקר מתגלות בעיות בתכנון, ולכן תהליך הכתיבה הינו למעשה חלק מתהליך התכנון.
מטרתו של תכנון מחקר טוב הינה יצירת פרוטוקול מחקר המאפשר הרצה של המחקר בתנאים הנתונים ומתן מענה לשאלת המחקר, באופן שישיג את מטרות המחקר. פרוטוקול המחקר או חלקים נרחבים ממנו ישולבו במסמכים שונים בהתאם למסגרת בה מבוצע המחקר. לדוגמא, כל מחקר במסגרת בית חולים דורש הגשת פרוטוקול מחקר או תקציר פרוטוקול לועדת הלסינקי. כמו כן, כל מחקר המבוצע כחלק מדרישות לתואר מתקדם באוניברסיטה מחייב שילוב חלקים מפרוטוקול המחקר בהצעת המחקר. לבסוף, כל מחקר שאמור להיות ממומן, בין השאר, ע"י גראנט מחייב שילוב פרוטוקול המחקר בבקשת המענק.
במחקרים קליניים, יש לרשום את המחקר באתר הרישום האמריקאי ClinicalTrials.gov. רישום זה מתבסס על פרוטוקול המחקר ויש לבצעו לפני גיוס הנבדק הראשון במחקר. אי-רישום באתר עלול למנוע את פרסום המחקר בכתב עת רפואי ראוי.
לסיכום מאמר זה עסק בקצרה במרכיבים העיקריים של תכנון מחקר בתחום הביו-רפואי ובכתיבת פרוטוקול מחקר. מטרת המאמר היא ליצור עבורך מסגרת המקלה על ביצוע התהליך.
